מקור נכאון

היי. ראשית כל, תודה על התמיכה המוצפת ברשומה הקודמת. אבא תפס אותי לא מוכן למתקפת התגובות כאן בבלוג ובמייל. אל דאגה, אני מקבל את התמיכה לטובה. אני פשוט לא אוהב לקבל מחמאות. בעיה שלי... אני שרוט. אין מה לעשות.

עכשיו סיימנו עם קבלת פנים. מה אספר הערב?
באחרונה חזרתי לסיפור שהתחלתי לכתוב מזמן ואני מתכוון להמשיך אותו ולהפוך אותה לנובלה או רומן. הכינוי "נכאון" בא מהסיפור הזה. לפני פחות מארבע שנים, בשנה ב' באוני' העברית (אני עדיין מורח את התואר הראשון...), התחלתי לכתוב על מישהו הדומה לי, עידו נכון שמאשימים אותו בהתחזות למשהו שאתם בטח מנחשים מהו. אלא מה? הוא השתנה במשהו. אתן לכם לנחש במה הוא השתנה.

בזמנו אורלי קסטל-בלום הסופרת הנחתה אותנו במסלול הכתיבה היוצרת. חייבים לפגוש אותה כדי להבין במי מדובר. היא הייתה מספרת לנו קטעים הזויים מהחיים. פשוט אישה מדהימה.

אוקיי, התחלתי את הסיפור לעיל והראיתי לה ולכיתה את ההתחלה. היא התרשמה מההתחלה והתעסקה עם השם. בסוף היא הציעה לשנות את שם המשפחה לנכאון וזה נשמע לי טוב. רציתי להגיש כמה פרקים ראשונים בתור סמינריון, אבל וויתרתי והגשתי סיפור אחר. הקפאתי את הסיפור על עידו נכאון עד לאחרונה. באחרונה אני לומד תוכנה נחמדה ומקצוענית בשם לאטך (latex) שמבטאים עם x האות היוונית ולא איקס. מתישהו אספר על התוכנה המרתקת ברשומה אחרת על מעבדי תמלילים.

טוב, זהו. מצאתי שילוב בין תכנות לבין ספרות בלאטך. אז העברתי את הסיפור מdoc לפורמט של אופן אופיס ואז ללאטך. המרתי את הטקסט ההתחלתי לPDF והעיצוב של העמודים נראה מקצועני. אז אחזור לכתוב את הסיפור. יש!

סתם רציתי לשתף אתכם במה שאני עושה היום.

שלכם,
נכאון.